האופי הרצוי כמטרת החינוך: חיוניות, אומץ לב, רגישות ושכל

ברטרנד ראסל תחילה נבחין בין שני דברים שונים : יש תבונות שהן רצויות אצל דולל , מן האנושות , ויש תכונות שצריכות להיות נחלת כל אדם . אנו רוצים באמנים , אבל רוצים גם אנשי מדע . אנו רוצים במנהלים מובהקים , אבל רוצים גם באיכרים , בטוחנים ובאופים . התכונות היוצרות אדם גדול בכיוון מסוים , הריהן על פי הרוב כאלה שעלולות להיות בלתי רצויות אם יהיו חלקו של כל אדם . המשורר שלי ( Shelley ) מתאר את עבודת יומו של פייטן . אותם הרגלים שוודאי ראויים לשבח אצל פייטן , אינם טובים כלל , נאמר , אצל נושא מכתבים . לפיכך מן הנמנע הוא להפנות את אורחות החינוך כדי לעצב בכל אדם תכונותיו של פייטן . אבל יש תכונות הרצויות בכל אדם , ובאלה בלבד אני בא לדון כאן . אינני מבדיל כלל בין תכונות מצוינות של גבר לבין אלה של אישה . לאישה רצויה מידה מסוימת של אימון מעשי , לפי שתצטרך לטפל בתינוקות . אבל אין זה הבדל גדול יותר מההבדל שבין האיכר לבין הטוחן , אין זה הבדל יסודי ואין הוא מח"ב ברור מיוחד במקום זה . אציץ ארבע תבונות הנראות ל כמשמשות ביחד יסוד לאופי אידיאלי : חיוניות , אומץ רוח , רגישות ושכל . איני טוען , שרשימה זו כוללת הכו...  To the book