החינוך המקובל מביא על האדם התנכרות עצמית והרס חברתי

יידו קרישנהמורטי מהי משמעות החיים ? לשם מה אנחנו חיים ונאבקים ? אם חינכו אותנו להשיג אותות הצטיינות , להשיג משרה טובה יותר , להיות יעילים יותר , להרחיב את שלטוננו על אחרים , הרי שחיינו יהיו שטחיים וריקים מתוכן . אם חונכנו להיות רק מדענים ומלומדים הדבקים בספרים , או מומחים המכורים לידע , הרי שנתרום להרס ולאומללות בעולם . אולם לחיים יש משמעות רחבה יותר ועמוקה יותר . מה ערכו של החינוך הניתן לנו אם לעולם איננו מגלים אותה ? אם אין בנו מיזוג עמוק של שכל ורגש , הרי גם כשנהיה משכילים מאוד , יהיו חיינו חצויים , מלאי סתירות ופחד . כל עוד החינוך איננו מטפח מבט שלם על החיים , הוא בעצם חסר משמעות . בתרבות בת זמננו חולקו החיים לשטחים רבים כל כך , עד שלחינוך אין תכלית אחרת מלבד הכשרה טכנית מסוימת או לימוד מקצוע . במקום לעורר את תבונתי הכללית של הפרט , החינוך מעודד אותו להתאים את עצמו לדפוסים מקובלים וכך מונע ממנו להבין את עצמו כתהליך שלם . הניסיון לפתור את בעיות הקיום הרבות , כל אחת בתחומה , מצביע על חוסר הבנה מוחלט . היחיד מורכב מישויות שונות . הבלטת השוני ועידוד התפתחותו של טיפוס מוגדר מובילים לסיב...  To the book