הדרך אל הטוב העליון והאושר המוחלט

ברוך שפינוזה לאחר שהניסיון הורני שכל הדברים , שבהם אנו נתקלים בחיינו היום יומיים , הם הבל ורעות רוח , ובראותי כי כל דבר שהיה גורם או נושא לחרדתי , לא הכיל טוב או רע אלא במידת ההשפעה שהייתה לו על נפשי , על כן גמרתי אומר לבסוף לחקור , אם יש איזה דבר שכולו טוב ושיוכל להיעשות מנת חלקי ואשר הוא לבדו יפעיל את הרוח , תוך סילוקם של כל העניינים האחרים . יתר על כן : אם יש דבר כזה שאם אמצאהו ואאמצהו ימלאני לנצח שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה . והנה אמרתי : "גמרתי אומר לבסוף , " כי הרי לא נבונה היא , במבט ראשון , השאיפה לוותר על הוודאי למען דבר המוטל עדיין בספק . הלא ידעתי מהי התועלת הבאה מכבוד ועושר , וגם ידעתי שאהיה נאלץ לכבוש את יצרי ולא לחשוק בהם , אם אחפוז לחפש אחר דבר חדש ושונה לחלוטין . והיה אם האושר העליון כרוך דווקא בעושר ובכבוד , הרי בהכרח יישמט מידי ; אולם , אם אמנם אין הוא תלוי בהם ואני אכן הייתי חותר אליהם , הרי גם אז לא הייתי משיג אותו . לכן שקלתי בדעתי , אם אין לאל ידי להגיע לסדר החיים החדש , או לפחות לוודאות על קיומו , בלי לשנות את אורח חיי השגרתיים ואת סדרם . לא פעם נתפתיתי לעשות זאת ...  To the book