להתחנך וללמוד בגן־הילדים של שנות האלפיים

משה סמילנסקי לחינוך דרושה אינטגרציה דיפרנציאלית ^ מן שנות ה , 60 מאז החלו רשויות החינוך ומכוני מחקר להשקיע מאמצים בבדיקת ח משמעות החינוך בגיל הרך , נערכו אין ספור ניסויים ביישום גישות אלטרנטיביות לטיפוח ילדים בגיל הרך . נראה כי אפשר לזהות שבע גישות עיקריות לייחודו של החינוך בגיל הרך . הגישה הראשונה מתארת את הגיל הרך כ " שלב קריטי בסיכוי התפתחות הילד , " בעיקר בתחום הקוגניטיבי . התאורטיקנים האנט ( 1961 ) ובלום ( 1964 ) הם מייצגיה הבולטים של גישה זו . טענתם העיקרית היא , שיש לתת עדיפות ראשונה לטיפוח הגיל הרך , כי בשלב קריטי זה - ההתערבות כמוה כמתן תרופת חיסון . מי שלא יעשה זאת בשנות החיים הראשונות של הילד - יאחר את המועד , וישא באחריות כלפי הילדים וכלפי החברה . על פי הגישה השנייה , החינוך בגיל הרך הוא בעיקר מכינה לבית הספר היסודי . כדי לעצב חינוך בגיל הרך , יש לברר מהן ציפיותיהם של המנהלים , המורים , ההורים וגורמים אחרים מן הילד , וכיצד להכין אותו להתמודד בהצלחה עם ציפיות אלו . לפי הגישה השלישית , שמייצגה הבולט הוא אלקינד , החינוך בגיל הרך אינו אלא שלב אחד משלבי ההתפתחות של הילד . צריך...  To the book