אסונה של אפיה נחמה פוחצ'בסקי

א 0 ונה של אפיה T : T נחמה פורוציב 0 ץי היטב חרה לה , לאפיה , כשבבית האשכנזי , שהיא עובדת בו , עלבו את מוסה שלה . הוא נכנס לבקש ממנה את המפתח ופניו מכוסים פיח , ראו אנשי הבית ופרצו בצחוק . נתבלבלה אפ ; ה , שהיתה מנגבת אז צלחות לאחר השטיפה , לבה התחיל דופק בחוזקה וידיה רעדו עד כדי כך , שהפילה צלחת , שנשברה לרסיסים . היא פרצה בבכי ולא שמה לב לשברי הכלי , לבה רתת לכבוד בעלה שנפגע כאן לעיניה באופן אכזרי ... ולאחר ששבו ידיה לעבוד , עוד לבה קובל : "מה בכך אם חזר אדם מעבודה קשה במכונות ופניו הם כשולי קדרה ? יתרחץ ויהיה יפה כמוהם ! וכי מן היושר הוא להתפרץ בצחוק בפני אדם כזה ולשימו ללעג ולקלס ? הלא מוסה שלה בקי בתורה ובעבודה יותר מבעל הבית הזה . הלה אפילו עד קרסוליו של תלמיד חכם שלה אינו מגיע וצריך הוא לנהוג כבוד באדם היושב על התורה ועל העבודה " ! התמרמרותה אינה פוסקת : עניים מרודים , בחסד ניתן להם לשבת באחד מן המחסנים שבחצר . מה בכך אם ירמסו לארץ כבודם ... ? לא ! היא צריכה להחליט פעם אחת ולעזוב את המקום הזה . אינה יכולה לסבול עוד יסורים כאלה ! אבל כאן היא נזכרת בעליזה הקטנה ולבה מתכווץ מכאב ....  To the book