|
|
בפתח ה 90 ר עריכת אנתולוגיה לספרות נשים היא מעשה פוליטי . לא ניסיתי ליצור מיבחר הכולל את הסיפור הטוב ביותר שכתבה כל אחת מן היוצרות המרכזיות בספרות העברית . כמובן , השתדלתי לבחור בסיפורים בעלי ערך , לטעמי , של מרבית המספרות המוכרות , אך בכוונה נמנעתי מהעמדת מיבחר היסטורי מייצג גרידא . לדעתי אין מצבה של ספרות הנשים העברית מחייב אנתולוגיה אפולוגטית כזאת , המוכיחה שגם נשים יכולות . עם זאת נמנעתי גם מן האפשרות הקיצונית ההפוכה : מיבחר יצירות של סופרות ניןחות , אשר נעלמו שלא בצדק מתודעת הקהל . ניתן יהיה לעשות זאת בשלב מאוחר יותר , כשמצבן של היוצרות הידועות יחסית יהיה איתן יותר בתודעה הציבורית . הספרות העברית , שסיפורת נשים נכתבת בה רק כתשעים שנה , שונה מבחינה זו מספרויות ותיקות יותר , שבהן יש מידה רבה יותר של הצדקה לחשיפתם של טקסטים ראויים שההתעלמות מהם דנה אותם לשיכחה . לכן נכללו במיבחר סיפוריהן של סופרות מרכזיות לצד סופרות ידועות פחות . הבסיס לבחירה בסיפורים , מלבד ערכם האמנותי , הוא מידת יכולתם להאיר היבט מעניין בחוויה הנשית . שכן , בבסיס האנתולוגיה מונחת ההכרה בנבןלות החוויה הנשית מזו הגב...
To the book |
|
|