|
|
אייל בךאר חיילים במסיבות : צה"ל והאינתיפאדה * ממחצית חודש אפריל עד מחצית מאי אשתקד ( 1988 ) שירתתי שירות מילואים פעיל באיזור חברון . במשך תקופה זו עסק הגדוד שאליו אני שייך בכל הפעילות "הרגילה" המוטלת על יחידות צה"ל בשטחים . לדוגמא , הקמת מחסומי דרכים , עריכת סיורים וביצוע מעצרים . כעבור כמה שבועות עזרתי לארגן מסיבה לקצינים ומש"קים של היחידה במועדון לילה בירושלים . מסיבות מעין אלה , המתקיימות במוסדות אזרחיים , נערכות ביחידות מילואים רבות של צה"ל . אירוע זה , שבו השתתפו גם בנות הזוג , נערך כמסיבת פרידה לשניים מן הקצינים שעמדו לפרוש מן הגדוד . מאחר שהייתי שרוי באי שקט עמוק ממראה עיני ומתחושותי בחברון , הייתי סבור כי המסיבה תשמש לנו הזדמנות לדון בקורות הימים הללו , להעלות שאלות או לפחות לרמוז , מה "עשתה" לנו תקופת שירות זו כחיילים וכבני אדם ( היתה זו לנו הפעם הראשונה לשרת בשטחים מאז תחילת האינתיפאדה . ( בקצרה , ציפיתי כי המסיבה - הנפרדת מתקופת השירות הפעיל - תספק הזדמנות למחשבה . הרמזים והשאלות שקיוויתי כי יישמעו , שלא לדבר על דיון מלא ומקיף , לא הועלו כלל . השילוב המיוחד של אזרח מודאג ואנ...
To the book |
|
|