|
|
9 יצירתיות ומשחק הקורא דק האבחנה , שהגיע עד לנקודה זו , שם לב שדיוננו על המניעים ליצירה פונה יותר ויותר מעיסוק שעיקרו ה"םסיכופאתולוגיד " , אל הדגשה גדלה והולכת של ה"נורמאליות . " ראינו שהיצירתיות עשויה לתת ביטוי להזיות שנועדו למלא את משאלותיהם של הבלתי מסופקים ; שהיא יכולה לתפקד כהגנה מפני מצבים סכיזואידיים ודפרםיביים ; ושהיא עשוייה לשקף צורך כפייתי בסדר ובשליטה . אך למרות שלגיטימי לכנות אנשים כמו פרדריק ר 1 לף , איזאק ניוטון ושימאן "פאתולוגיים" מבחינה פסיכיאטרית קלינית , נראה שאבחנה זו היא מפוקפקת למדי כשאנו חושבים על אנשים שהסתגלותם לחיים טובה כזו של איינשטיין וסטראווינסקי . להיות בלתי רגיל אין פירושו להיות אומלל או בלתי נורמאלי . הפסיכואנליזה הואשמה תכופות בחוסר הבחנה בין אמנות לסימפטומים נוירוטיים . לעיתים קרובות אין היא מצליחה אף להבחין בהבדל שבין סימפטום נוירוטי או הגנה פאתולוגית לבין טכניקה פסיכולוגית בעלת אופי חיובי , המסייעת לאדם במשימה של יצירת קשר בין עולמו הסובייקטיבי לעולם שמחוצה לו , משימה שכולנו שותפים לה , ואשר מהווה את תהליך החיים . הטקס הוא דוגמה לכך . יהא זה אבסורדי...
To the book |
|
|