|
|
4 היצירה כמנגנון הגנה בפרק הקודם ניסיתי להראות שאי אפשר להתייחס ליוצר פשוט כאל אדם מאוכזב אשר פנה אל ההזייה משום שלא הצליח לספק את שאיפותיו במציאות . כמו כן נראה בלתי סביר שאדם יפנה בהכרח לפעילות יוצרת , רק מפני שבמקרה הוא בעל כישרון כלשהו . יתר על כן , אומנם הודיתי בכך שבמקרים יוצאי דופן העיסוק במשלוח יד של סופר , מלחין , או צייר עשוי להוביל לתהילה , לכיבושים מיניים , לרכישת עושר ולפעמים אף לכבוד ולכוח , אולם סביר יותר להניח שפרסים מקובלים אלה , שפרויד מנה , ניתן להשיג באמצעים אוזרים , מייגעים פחות . בנקודה זו עשוי המבקר להפסיק אותי ולציין שלא כל היוצרים סבורים שמשימתם מייגעת . ואכן , סוג הספרות שדנו בו בפרק 2 הוא דוגמה לכך . אייאן פלמינג , אשר החל לכתוב את ספרו הראשון כשהיה בן , 43 מתוך הענות להמרצתה של ארוסתו , סיים את כתיבתו בפחות מעשרה שבועות . הפקת 62 , 000 מלים בתקופת זמן קצרה כל כך היא הישג ראוי לציון . אולם מחברי רומאנים "רומאנטיים" פורים לפעמים עוד יותר . יש שהם מפרסמים ספרים רבים בשנה אחת , בלי שום מאמץ נראה לעין . ב"הסוסר" של קיץ 1967 מספר וינסטון גראהאם את סיפורה של סופרת...
To the book |
|
|