|
|
. 2 היסודות האכזיסטנציאל פנומנולוגיים להבנת הפסיכוזה ישנו מאפיין נוסף לעגה הפסיכיאטרית הנפוצה . היא מדברת על פסיכוזה כעל כשלון סוציאלי או ביולוגי של הסתגלות , או אי הסתגלות בדרגה חמורה ביותר , אבדן קשר עם המציאות , העדר תובנה . כפי שאמר ואן דן ברג , ( 1955 ) עגה זאת היא "אוצר מלים מלעיז" אמיתי . ההלעזה אינה מודליסטית , לפחות במונחי המאה התשע עשרה . למעשה מבחינות רבות שפה זאת היא תוצאת המאמצים למנוע חשיבה במונחי חופש , בחירה , אחריות . אבל משתמעת ממנה דרך סטנדרטית מסוימת של הוויית יצור אנושי , שאליה אין הפסיכוטי יכול להגיע . אינני מתנגד למעשה לכל היישומים של "מילון מלעיז" זה . ואמת , אני חש שהיה עלינו להיות גלויים יותר באשר לשיפוטים שאנו עושים כאשר אנו מכנים מישהו פסיכוטי . כשאני מעיד שמישהו הוא חולה נפש , אין זה אלא ברור שנפשו אינה יציבה , שהוא עלול להיות מסוכן לעצמו ולאחרים , ולכן הוא זקוק לטיפול ולהשגחה בבית חולים פסיכיאטרי . מכל מקום , בו בזמן , אני עי לכך שלפי דעתי , ישנם גם אנשים אחרים שרואים בהם בריאים בעוד שנפשם בלתי יציבה באותה מידה , והם עלולים להיות באותה מידה או אף יותר מזה ...
To the book |
|
|