|
|
. 1 במקום הקדמה את שנותי הראשונות , שנות מלחמה , חייתי עם אמי בדרום אפריקה . הייתי לבושה שמלות סרוגות , סרטים גדולים ונעלי לכה . בגיל שלוש חזרתי עם אמא ארצה , והתחילה מלחמת הקיום שלי . הייתי צריכה ללמוד להתמודד עם אבא שחזר לתמונה , ולקח לי את אמא שהיתה קודם רק שלי , ולהתמודד עם אחות חדשה , שלקחה ממני עוד נתח מתשומת לבה של אמא , ובעיקר הגעתי לגן הילדים הישראלי , ולא הייתי מצוידת היטב . הייתי ילדה עדינה , שבמקום לתפוס כדור , ברחתי ממנו . עד היום אני זוכרת את ההצגה בגן לאה . הייתי פרח , עלי כותרת גדולים מנייר קרפ תלויים על ראשי . ישבתי בשורה עם שאר הפרחים והסתכלתי בקנאה והערצה בשחקנים הראשיים , שהיו מסוגלים לעמוד לפני כולם , לדקלם ולהתנועע בביטחון . הייתי ביישנית ומפוחדת , וכולם נראו לי גיבורים וחזקים . במיוחד אני זוכרת את הקייטנה בשבי ציון , לשם יצאתי בגיל שש - פרידה ראשונה מהבית . המקום , על המדריכים והבנים והבנות הנלהבים , היה מושך ומפחיד . בלילה הראשון עשיתי פיפי במיטה . הבושה והגעגועים היו כה עזים , עד כי אמא ואבא באו לקחת אותי כעבור יום . גם הכניסה לבית הספר זכורה לי כחוויה מהולה בב...
To the book |
|
|