תיאודור ו. אדורנו על האובייקטיוויות של מדעי החברה

תיאודור ו . אדירנו על האובייל , טיוויות של מדעי החברה * בהתפתחות מדעי החברה אחרי דורקהיים , אשר בגלל השקפתו בדבר האובייקטיוויות החברתית הטביעו עליו , על הפוזיטיוויסט הזה , את חותם המטאפיזיקאי - בדומה לנוהגו שלו כלפי קונט - ( Comte ) באה באורח פארדוקסאלי לידי ביטוי שליטתה של אותה אובייקטיוויות . מצד אחד היא נעשתה כה מקיפה וכה טוטאלית , עד שההכרה כמעט אינה מצליחה למצוא עוד נקודת אחיזה , שממנה אפשר יהיה להמחיש את השליטה הזאת באמות מידה מדעיות מקובלות . ועליכן זונחים אותה , בשל אי הנוחיות שבה , כבלתי מדעית . מצד שגי מופרדת ההתנהגות , הניתנת לרישום ולמדידה , של כל הסובייקטים מן הכללי , הקודם לה , על ידי תכתיבו של זה כמו על ידי מסך בלתי חדיר . הכללי הוא כל כך מציאותי עד שאינו מניח לעבור לשום דבר שאינו עובדתי . ככל שהטוטאליות האובייקטיווית שלמה יותר , כן גוברת הצייתנות בה מצמצמת התודעה המכירה את עצמה לצורת הרפלקסיה הסובייקטיווית שלה - המונאדולוגיה אשר בה אבחן לייבניץ לפנים את דימויו של הכללי בתוכנם הבלתי מודע לעצמו שליהישים החלקיים נטולי החלונות . ההקשר , שהשתלט על הכול , נעשה בלתי נראה . כבר...  To the book