א . המעמד החוקי והחברתי מאות שנים לאחר שנשלטה פרס על ידי הערכים והמונגולים מאז כיבושה בשנת 664 לספירה על ידי המוסלמים , חזרה פרס בשנת 1502 להיות מדינה עצמאית , ששליטיד , בני הארץ , מימי איסמעיל מבית צפי אלדין ואילך . לעובדה זו היתה השפעה מכרעת מבחינת היהודים , שכן שליטה הראשון של שושלת הצפווים הכריז על השיעה כדת המדינה . וכידוע , יחסה של דת השיעה לזרים ובני אמונות ודתות אחרות הינו קיצוני ביותר , ובארצות שכהן היא שלטת נשמרים בקפדנות חוקי האפליה כנגד היהודים . מכאן ואילך מתחילה תקופת השקיעה בתולדותיה של יהדות פרס . לא עוד מכהנים יהודים בתפקידים נכבדים ביותר בחצר המלוכה — אם בשמרם על יהדותם ואם כמומרים ; לא עוד מעורבים היהודים בחיי השלטון , החכרה והתרבות ; לא עוד מוצאים היהודים בשליט את מגינם כנגד חמתם של הקנאים השיעים . אפליית היהודים לרעה והפעלת החוקים נגדם החלו באופן רשמי כימי שלטונו של שאה עבאס הראשון , ( 1629 — 1588 ) לאחר שהסתתם של קנאי הדת השיעית כנגד היהודים התגברה , עד כי לא יכול היה השליט להתעלם ממנה . בימיו של שליט זה נעשה ניסיון להנהיג את חובת נשיאת אות הקלון , אך היהודים היו ...
To the book