|
|
א . המעמד החוקי והחברתי בסוף שנת 1638 כבשו התורכים את עירק מידיהם של הפרסים , לאחר שאלה שלטו בה במשך השנים . 1638— 1623 למעשה היתה ארץ זו , שכללה לא רק את שטחי המישור של החידקל והפרת בדרום , אלא גם את הרי כורדיסתן בצפון , זירת מאבק בין האימפריה הפרסית , שבראשה עמדה השושלת הצפווית , לבין האימפריה העות'מא נית . למאבק זה נלווה גם מאבק דתי , בין שני הפלגים הראשיים באיסלאם ו הפרסים היו שיעים ואילו התורכים היו סונים . למאבק דתי זה היתה נגיעה ישירה גם ליהודי בבל , שכן יחסם של השיעים ליהודים היה חמור ביותר , והם ראו אותם כטמאים שיש להתרחק מכל מגע גופני איתם . בכלל , שינאת זרים היתה אחת התכונות שאיפיינה את האימפריה הפרסית , בעוד שיחסם של הסולטאנים העות'מאנים ליהודים היה סובלני בדרך כלל . על כן לא "פלא איפוא , שיהודי בבל ציפו לכיבושה של ארץ זו על ידי התורכים מידי הפרסים , לאחר שסבלו קשות מידיהם של אלה , שהקפידו לקיים את חוקי האפליה המקובלים באיסלאם כנגד היהודים ( בין היתר — נשיאת אות קלון . ( האגדה היהודית הבבלית אף מספרת על חלקם של היהודים בכיבושה של בגדאד על ידי התורכים . ? שליח יהודי נמלט מ...
To the book |
|
|