ג. חיי הרוח

ג . חיי הרוח כפי שצויין כבר לעיל , עמדה התקופה הנדונה ברובה בסימן המאבק שבין האסכולה שהתבססה על המינהגים הקדומים , שיסודם בעיקר בכתבי הרמב"ם , לבין האסכולה המאוחרת של חכמי צפת במאה ה , 16 שרעיונות הקבלה שלטו בה . חדירת הקבלה לתימן החלה כבר במאה ה , 16 בעיקר באמצעות חיבוריו של ר' יחיא אלצ'אהרי שחי כמאה זו בתימן וביקר בישיבות הגדולות של צפת . אולם במאה ה 17 נעשתה תורת צפת נחלת הכלל בתימן . ה"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו החל לדחוק את "היד החזקה" של הרמב"ם בתחום ההלכה , הספרות הקבלית דחתה את העיסוק בספרי הפילוסופיה , וסידורי התפילה נוסח ספרד , שהגיעו לתימן כספרים נדפסים , דחו את השימוש בתכלאלים = ) סדרי תפילה ) העתיקים כתובי היד של יהודי תימן . לכך תרמו לא רק שלוחי ארץ ישראל שהתרבו והלכו במאה ה 17 ואילך , אלא גם חכמים מקומיים בתימן , כגון ר' יחיא בשירי , ר' יצחק רנה , והמשורר הגדול של יהודי תימן ר' שלום שבזי , כולם בני המאה ה . 17 העיסוק בקבלה נתרחב והעמיק בגלל המקום החשוב שנושאי הגלות והגאולה תפסו בה , נושאים שמילאו בחייהם של יהודי תימן במאה ה 17 מקום מרכזי , בשל הרושם שעשתה ביניהם ה...  To the book