|
|
A המסורת האסלאמית ומורשת הנצרות השפעה אדירה היתה לאסלאם — כתורה וכעדה — ולדפוסי יחסו אל היהודים . גס נוהג המימשל העת'מאני נבע ממנו . הרי האסלאם היה במאה ה , 19 ונשאר במאה ה , 20 כוח אדיר של אמונות ודעות , לא רק בדברים שבין אדם לקונו , כי אם בכול מה שבינו לחברו ומה שבין האומה של המאמינים לבין שאר העמיס והעדות . היחס המסורתי של האסלאם אל היהודים הוא "סובלנות מבזה , " " כהגדרתו הקולעת של אלי כדורי . זה מיזוג של סובלנות וקנאות ו כבוד ליהודים , שהם "עם הספר , " הספר הקדוש ו '' בני חסות . " הקהילה היהו דית היתה בארצות רבות ובתקופות ממושכות חלק אינטגראלי במדינה האסלאמית . תולדות היהודים במשך אלף ומאתיים שנה מאז הופעת האסלאם לא ידעו בכל הארצות — מעיראק עד למרוקו — גירושים ועינויים וטבח כמו באירופה . ימי השלטון הערבי אסלאמי בספרד בימי הביניים היו תקופות זוהר בתולדות ישראל . השלטון הנוצרי בספרד אחרי כן היה אחד הפרקים הנוראים בליל הגלות . גירוש היהודים מספרד הנוצרית ב 1492 היה שואה . והמגורשים מממלכת ישו מצאו מקלט בממלכת החליפים העתמאניים של מחמד . אך היהודי חייב לדעת את מקומו במדינה האסלאמית...
To the book |
אוניברסיטת חיפה המכון לחקר המזרח התיכון ע"ר
|
|