|
|
סיכום : יחיד , אומה ואנושות לאור דיונינו בהגותם של א . ד . גורדון והראי"ה קוק עלי לחזור לשאלה שהיוותה נקודת מוצא למחקרי : האמנם קיימת במשנותיהם של הוגי דעות אלה - כפי שהיתה השערתי - תפיסת אדם כוללנית שהיא יעדה של האנתרופולוגיה הפילוסופית בת זמננו ? במלים אחרות : האם קיימת בהגותם של שני ההוגים האלה תפיסת אדם כציר מרכזי וכראי שבו משתקפות הבעיות הפילוסופיות העיקריות ? מדיונינו משתמעת תשובה חד משמעית : אכן , קיימת בהגותם של א . ד . גורדון ושל הראי"ה קוק תפיסת אדם במובן הרחב הנ"ל ועליה מושתתת , למעשה , כל הגותם . ההגות של שניהם היא אם כן הגות אנתרופולוגית בעיקרה , גם אם היא דתית מובהקת - אם אורתודוכסית ואם חופשית - שכן היא מעוגנת אצל שניהם על חוויית האמונה ( לפי דרכו המיוחדת של כל אחד מהם להבין את מהות האמונה . ( דרכם של שני הוגים אלה בהתמודדותם עם הבעיה האנתרופולוגית מזכירה מאוד , לדעתי , את הדרך הייחודית שבה התמודדה וממשיכה להתמודד עד עצם היום הזה הפילוסופיה המערבית של הזמן החדש עם פרובלמטיקה זאת . מדובר כאן , כזכור , בבעיית הפרט כיחיד החי בנסיבות טבעיות וחברתיות היסטוריות קונקרטיות ושבתו...
To the book |
|
|