|
|
ה . קידוש החיים הביטוי הפשוט והנעלה ביותר של ההתייחסות העליונה לאלוהים המבוקשת במוסר מצוי , לדעתו של גורדון , בפסוק : "קדושים תהיו , כי קדוש אני ה' אלוהיכם . " ובלשונו : הביטוי הזה הוא אחד הדיבורים הגדולים , שהם בבחינת מאורות גדולים , שכל נפש ונפש נאותה להם לפי כוחה - הגדולה לפי כוחה והקטנה לפי כוחה - אחד מאותם הרעיונות הגדולים , שיש בהם כוח גדול , והם גדלים ביחד עם גידולו של רוח האדם . הביטוי "קדושים תהיו" מחייב את האדם לאחריות מוסרית , שהרי הוא מצווה " ללכת בדרכיו . " קידוש החיים בבחינת אצילות נדרש איפוא מהאדם עקב קדושת האלוהות עצמה . במובן זה משמעו של קידוש החיים הינו טיהור החיים , היות ולדעתו : הקדושה , לפי מובנה הפשוט והטבעי שבתורה , היא בעצם מושג שלילי : טהרה עליונה מכל מידה שלילית במחשבה , ברגש , בחיים - חירות עליונה , אמת עליונה , יחס עליון . בבחינת עשייה , נדרש לה האדם בפי הילל , לא רק בצורה שלילית : "מה דעליך סני לחברך לא תעביד , " כי אם גם בצורה חיובית : "ואידך פירושא - זיל גמור / ' לפעולה חופשית של מימוש עצמיותו ביצירת חייו , כל אדם על פי דרכו ועל פי צלמו העצמי . גורדון מו...
To the book |
|
|