|
|
ב . גלות וגאולה באספקלריה של היחס בין האידיאה האלוהית והלאומית בישראל ובעמים לפי הרב קוק לאחר בחירתו למימוש תעודתו הנעלה , זכה עם ישראל בתקופת שלמה והבית הראשון להרמוניה מלאה בין שתי האידיאות הנ"ל . העם חי אז חיי הגשמה וזוהר בכל המישורים , וזרימת האור האלוהי חדרה לתוך תוכה של הנשמה הישראלית . תופעה זאת משתקפת בהדר היצירה והשירה הלאומית אלוהית דאז . אולם , כבר בתקופה ההיא נפער פער בין המוסר הכללי המתעלה להרמוניה שלמה עם הרעיון האלוהי , לבין חיי המוסר של הפרט שלא הצליחו להגיע לדרגה כזאת . מכאן נפתחה הדרך לחדירת השפעות התרבות האלילית שאיפיינה את חיי העמים הסובבים לנשמת הפרט , וכתוצאה ממנה התגברו בה השאיפות החומרניות הגסות והאגואיזם הבהמי . תהליכים אלה הביאו לידי כך שהאידיאה הלאומית בישראל התחילה להתרחק מהאידיאה האלוהית . טובת האומה כשלעצמה הפכה לערך במקום האידיאה האלוהית המתייחסת בתוכנה העיקרי לטובת האנושות ולשכלול צורת המין האנושי כולו . כלומר , הרעיון הלאומי המצומצם תפס את מקומו של הרעיון האלוהי האוניברסלי בנשמת העם היהודי , וזניחת האידיאה האלוהית הביאה עמה לירידה קשה בחיי האומה הישראלי...
To the book |
|
|