א. אחדות האדם והעולם

א . אחדות האדם והעולם גם הרב קוק , כמו גורדון , הגה בשאלות מעמדו של האדם בהוויה העולמית בשני ממדיה העיקריים : הסביבה הטבעית והחיים החברתיים תרבותיים המהווים את סביבתו הסגולית של האדם . בהשקפת העולם והחיים שלו , צייר הרב קוק , כזכור , את תהליך התהוותה של ההוויה הקוסמית ויצירת האדם כתכלית וכשיא נשגב ומרומם ביותר של כל הבריאה העולמית . הוא התייחס בפרוטרוט לתהליך הדרגתי של התגלות ההוויה האלוהית בעולם ובחיים . בתחילה מתגלה האלוהות בטבע בתור " נשמת העולם" או ה"חיות העולמית" ומפיחה חיים בכול . השפע העליון מתגלה כאן כשפע החיים היורד עד שמתהווים העולמות , ושואף א"כ להתעלות שוב ולחזור למקורו בקודש . כפי שמסכם דוד הכהן : "נשמת העולם , האצילית , היא רוח החיים , המרכזיים , האורגניים והרצוניים .... " "נשמת העולם הוא רצון העולם . מכירים אנו את רצון העולם , בתור נפש החיים שבהוויה . " על יסוד תפיסה זאת רואה הרב קוק שהכל בעולם מאוחד בפנימיותו . ויש , לדעתו , "מזיגה עצמית בין הנשמתיות שהיא פועלת בעולם כולו לנשמתיות של האדם , " בין רצון העולם לרצונו של האדם , ומכאן שהאדם לא רק מושפע מהעולם כולו , אלא הוא ...  To the book