|
|
שתי תגובות לרב תרבותיות : הכרה וסובלנות בתי ספר ציבוריים רבים בארצות הברית נהגו לאשר ספרי לימוד בהיסטוריה של אמריקה שהתייחסו לאמריקנים ילידים כאל פראים נבערים , שהתעלמו מן הגילוי הספרדי של העולם החדש , ושנעדרו מהם כמעט לחלוטין קולות של אמריקנים—אפריקנים ונשים . כמה מהם אף הביעו הערצה לארגון הקו קלוקס קלן . ימי לימודים כללו לפי המקובל תפילות פרוטסטנטיות , קריאה מתרגום התנ"ך של המלך ג'יימס , והמנונים נוצריים . כל הילדים , בני כל הדתות , היו אמורים ליטול חלק " . אני מזכירה נהלים אלה יותר מאשר נהלים חיוביים , כדי להדגים שתי תכונות מטרידות של חינוך ציבורי שאינן מכירות כראוי במצב של רב תרבותיות . ספרי הלימוד בהיסטוריה מדגימים את התכונה הראשונה : חוסר כבוד להתנסויותיהן של קבוצות שסבלו מהפליה . התכונה השנייה משתקפת בלחץ על תלמידים להשלים עם נהלים דתיים פרוטסטנטיים : אי סובלנות לאמונות ולמנהגים דתיים השונים משלהם . אי אפשר להגן על שתי תכונות אלה של חינוך ציבורי מכל היבט מוסרי או פוליטי המתייחס ליחידים כאל אזרחים שווים . מוסדות ציבור צריכים לבטא ולטפח כבוד הדדי בין יחידים בתורת אזרחים חופשיים...
To the book |
|
|