חופש תרבותי

חופש תרבותי העיקרון של אי דיכוי עוזר להבהיר אחת מן הדאגות הנפוצות ביותר בקשר לתמיכה ממשלתית - שמא תוביל לפיקוח של הממשל על תוכן האמנות . כל מי שתורם כספים למוסדות אמנות מפעיל פיקוח על ידי עצם בחירת המוסד שברצונו לממן . ממשלים אינם שונים מבחינה זו מפטרונים פרטיים , וגם אין סיבה שיהיו שונים . מנקודת ראות דמוקרטית , עדיף שההזדמנות להשפיע על צורות האמנות הממומנות תינתן לאזרחים רבים ככל האפשר בעלי עניין תרבותי . סוכנויות החייבות בדין וחשבון דמוקרטי ברמה הפדרלית , המדינתית או המקומית ( כגון n NEA ומועצות אמנות מדינתיות ומקומיות ) מבזרות הזדמנות זאת בצורה רחבה יותר מכפי שהיו עושות ללא תמיכה ציבורית , או רק באמצעות תמיכות עקיפות כגון פטור ממס למטרות צדקה . תמיכות ממשלתיות כאלה מיטיבות כמובן כשלעצמן , אף שהן עשויות להוביל לצורות דכאניות של פיקוח , המפרות חופש אמנותי או תרבותי . גם לחופש האמנותי , כמו לחופש האקדמי , רכיב מוסדי ורכיב אישי - הוא כולל את חירות האמן ללכת אחר חוקי היצירתיות האמנותית לכל מקום שאליו יובילו ללא מורא מביקורת חברתית , וכן את החופש הנתון למוסרות אמנות ליצור סביבה תומכת ל...  To the book