נגישות לתרבות

נגישות לתרבות אי הפליה תומכת גם בהגברת הנגישות לתרבות . יש לשפוט אם כמה סוגי מדיניות תרבותית טובים יותר מאחרים על בסיס דמוקרטי משום שהם מאפשרים לאזרחים העשירים פחות גישה רבה יותר לתרבות . שוחרי האמנות בארצות הברית , כמו במרבית הדמוקרטיות המערביות , אמידים ומשכילים במידה חסרת פרופורציה . דרישה ממדיניות ציבורית אמנותית כלשהי לתקן חוסר איזון לא זו בלבד שאינה מעשיה אלא שהיא גם לא רצויה . חישבו כיצד תיראה מדיניות תרבותית שיערה העיקרי הוא ייצוג פרופורציונלי . מרכז לינקולן למשל יוכל לממן מופעי רוק כדי למשוך קהל עני ולא משכיל בהתאם לאוכלוסיית העיר ניו יורק . בין אם יצליח בכך בין אם לאו , מדיניות כזאת תהיה בגדר נטישת יעדו התרבותי של המרכז . בחברה שוויונית יותר מבחינה כלכלית , שוחרי התרבות הגבוהה עשויים לייצג בצורה הולמת יותר את האוכלוסייה הכללית לעומת המצב הנוכחי , לפחות ביחס להכנסה . אולם קרוב לוודאי שקהלים אלה עדיין יהיו משכילים באופן חסר פרופורציה . מכיוון שביקור במוזאון או בקונצרט הוא דרך שבה מבוגרים ממשיכים את השכלתם לאחר המכללה , אין סיבה להיות מופתעים או מוטרדים מכך ששוחרי האמנות הם בעיק...  To the book