מחוץ למשפחה ולבית הספר

מחוץ למשפחה ולבית הספר נדמה לעצמנו חברה דמוקרטית המתייחסת לאחריות הציבורית לחינוך כאילו התמצתה בחינוך בית ספרי . בתי הספר עושים כמיטב יכולתם ללמד ילדים במשך כ 15 , 000 השעות הנתונות להם בין הגילים 5 ; 16 אך הדרך שבה ילדים מבלים את זמנם מחוץ לבית הספר נתפסת כעניין הנתון לאחריות ההורים ולא לאחריות ציבורית . כאשר הורים אינם מסוגלים למלא את חובתם בשל היותם עניים , המדינה מספקת להם כסף או קצבת ילדים למזון ולקורת גג . כאשר הורים מזניחים את חובתם בצורה בוטה , כמו למשל על ירי התעללות פיזית בילדים , המדינה מתערבת כדי להגן על הילדים ולהעניש את ההורים ( אם אפשר ליישב בין ענישה לבין הגנה . ( אך ההורים חופשיים מבחינה חוקית , ואחראים לחלוטין מבחינה מוסרית , לחינוך ילדיהם מחוץ לבית הספר . לפי השקפה זאת , התערבות ממשלתית בחינוך מחוץ לבית הספר תהיה אפוטרופסית שלא כדין כלפי ההורים , ואף תפגע ברווחת הילדים . מדינת משפחות משופרת מעין זאת תמנע כמה מן ההפרזות הלא דמוקרטיות של מדינת המשפחות הצרופה , בעודה משמרת תחום נרחב לסמכות ולאחריות ההורים . החינוך הבית ספרי הוא התחום שבו אזרחים הפועלים במשותף באמצעו...  To the book