איסור ואישור ספרים

איסור ואישור ספרים החלטותיהן של מועצות חינוך מקומיות לאסור על ספריות של בתי ספר ציבוריים להחזיק ספרים מסוימים הן הפרות גלויות וישירות ביותר של העיקרון של אי דיכוי . גם אם כוונתה של המועצה היא להניח יסוד להגינות אנושית ולפטריוטיזם באמצעות איסור על ספרים , אל לה לנסות להגיע למטרתה זאת באמצעות ניסיון לגונן על התלמידים מפני ההבנה מדוע כמה אנשים משתמשים בשפה לא נאותה , דוגלים בהשקפות פוליטיות קיצוניות , או מפריס חוקים . הבנה כזאת היא חלק חשוב מן היכולת להיות אזרח מעודכן . ביקורת זאת על איסור ספרים אינה מיתרגמת ישירות לכלל עמדה פוליטית השוללת ממועצות חינוך מקומיות את הסמכות לאסור על ספרים . נקיטת עמדה בנוגע לפיקוח דמוקרטי על ספריות ועל כיתות בבתי ספר אינה זהה לשלילה המוצדקת של זכות הרוב להגביל את חופש הדיבור למבוגרים . אותם מבקרים השוללים את סמכותן של מועצות חינוך מקומיות לאסור על ספרים , מכירים בסמכותם של ספרני בתי הספר לברור ספרים בהתאם לדעתם בדבר מה שמתאים לתלמידים מבחינה חינוכית ; רבים טוענים גם כי יש לאסור על ילדים לרכוש ספרים פורנוגרפיים ולראות סרטים פורנוגרפיים , אשר זכותם של מבוגרים ...  To the book