מדינה דמוקרטית של חינוך

מדינה דמוקרטית של חינוך טיפוח אופי הוא תפקיד לגיטימי , ואף בלתי נמנע , של חינוך . קיימים סוגים רבים של אופי מוסרי שמדינה דמוקרטית עשויה לטפח באורח לגיטימי - כולם מתיישבים עם שעתוק חברתי מורע . מי יחליט איזה סוג אישיות לטפח ? בחנתי שלוש תשובות פופולריות ובעלות עצמה פילוסופית לשאלה זאת , ודחיתי את שלושתן . תאורטיקנים של מדינת המשפחה מוסרים את הסמכות החינוכית הבלעדית לידיה של המדינה הריכוזית , בניסיון מוטעה לזווג ידע על החיים הטובים עם עצמה פוליטית . תאורטיקנים של מדינת המשפחות מוסרים את הסמכות החינוכית הבלעדית לידי ההורים , על סמך ההנחה הלא מבוססת שסמכות כזאת היא זכותם הטבעית , או שעל ידי כך יעצימו את רווחת ילדיהם . תאורטיקנים של מדינת היהירים מסרבים למסור סמכות חינוכית לידיים כלשהן ללא ערובה לכך שבחירותיהם של ילדים לא יוטו מראש לטובת דרך חיים מסוימת ונגד אחרות — ערובה ששום מחנך אינו יכול או צריך לספק . אם ביקורתי אכן נכונה , אזי שלוש התאוריות האלה אינן נכונות . אף אחת אינה מספקת מסד נאות לסמכות חינוכית . עם זאת , כל אחת מהן מכילה אמת חלקית . מדינות , הורים , ומחנכים מקצועיים כולם בעלי ...  To the book