הפרעות הכרוכות בפחד מפני עזיבה

הפרעות הכרוכות בפחד מפני עזיבה כבר ראינו לעיל , שהתינוק מגיב , בדרך כלל , ברבע השלישי של שנתו הראשונה בפחד , כאשר אמו עוזבת אותו לשעה קלה . בתגובותיהם אלה שונים התינוקות זה מזה ביותר . יש שהפחד קל מאוד , אך פעמים נופלת עליהם אימה גדולה . אך , בדרך כלל , מוחה התינוק בצורה כלשהי כאשר אמו עוזבת אותו . ולו לשעה קלה בלבד . הוא רוטן וקובל , כאשר היא עסוקה בענייניה בחדר הסמוך . אין הוא מסכים , שאחרים יטפלו בו . הוא מתנגד , שישכיבו אותו לישון בצהרים או בערב , שכן הפרידה אז היא בלתי נמנעת . הבעיה ההתפתחותית , כפי שראינו , כרוכה בקשרו החזק של התינוק לאמו ובפחדו הפרימיטיבי שמא תיעלם לצמיתות , כאשר היא מחוץ לשדה ראייתו . אם הוא אינו רואה אותה בעיניו , היא חדלה להתקיים במחשבתו הפרימיטיבית . הילד רוצה לדעת , כי האם קיימת קיום מתמיד וממשי , גם כשהוא אינו רואה אותה בעיניו . אולם ידיעה זו לא חבצבץ במוחו אלא כעבור כמה חודשים , ובינתיים מתלבט התינוק בבעיה , ואף ההורים מתענים עמו . אך על שידיעה זו תאיר עיניו , אין הילד יושב בטל במשך כל החודשים האלה . הוא חוקר בפעלתנות את בעיות ההיעלמות והשיבה של האם בניסו...  To the book