|
|
הלוקומוציה וה אני " הבודד " אם נתבונן בשני קווי ההתפתחות ברבע הראשון של השנה הראשונה להיי הילד , ניתקל , לכאורה , בפאראדוקס . כמעט בעת ובעונה אחת בה קשור התינוק בקשר עז לאמו , כאשר אין הוא יכול להיפרד ממנה אף לשעה קלה בלבד — בו בזמן הוא מתחיל להתרחק ממנה ! הוא לומד לזחול , ועם ראשית הלוקומויציה ( המעבר ממקום למקום ) החופשית מתרופפים קשריו לגוף האם . לאחר כמה שבועות של השתלטות על בעיות מיכאניות , הוא מרים את העוגן ומפליג לעולמות חדשים , בהשאירו את אמו על החוף בידיים ריקות . כיצד מתיישב פאראדו יקס זה ? מצד אחד הוא נמשך לאמו ובעת ובעונה אחת פונה לה עורף ! אם קשריו לאמו הם כה הדוקים ופרישתה הזמנית ממנו מטילה עליו אימה , מפני מה אין הוא ממשיך לחסות בצל כנפיה ? מדוע הוא נכסף להרפתקה פזיזה , למלכודת הטמונה במערה העמוקה מתחת לספה , ואף להתנגש במנורות ושולחנות חדי זוויות ? הרפתקן זה לא נסוג לאחור ואינו חושש לסכנות הדרך . כאשר הוא נחבל בעצם כלשהו וחבורה בלודל ביצה צצה במצחו w דם נוזל מאפו , מואיל הוא לקבל עזרה ראשונה מידי אמו , קזקו לקראת נשיקתה ושוהה קצרות בחיקה , אך מייד הוא מסתכן שוב בדוקרב ...
To the book |
|
|