הקדמה

הקדמה שנות הילדות הראשונות הן שנים מופלאות . אין כוונתי לומר בזה , שהילד חי אז בעולם מופלא וקסום , שבו מתמלאות כל מישאלותיו . רק בעיני המבוגרים מופיעה הילדות בדמות גן עדן , כתקופה רוגעת של תום ועליצות . הרעיון על "תור זהב" מעין זה אינו אלא אשלייה , שכן , למרבה האירוניה , אין איש זוכר כלל את התקופה ההיא . לכל היותר משתיירים בזכרוננו הדים עמומים ומעורפלים , קומץ תמונות מטושטשות ומעוותות , אשר זכו משום מה להלרת בדמיוננו . תקופה ראשונה זו של הילדות , חמש השנים הראשונות בקירוב , דומה לעיר ששקעה במעמקי האדמה , וכאשר אנו חוזרים בדמיוננו לזמנים אלה , אנו מתהלכים בה כזרים ובקושי מוצאים שם את ידינו ואת רגלינו . שנים אלו מופלאות הן , משום שהילד הוא מבחינה פסיכולוגית קוסם . תפיסת העולם שלו דומה לזו של מכשף > הוא מאמין , כי בכוחו לשנות מעשי בראשית . לימים הוא מרחיב את תחומי כשפיו ומגלה תכונות אנושיות אף בתופעות טבע , ומניעים אנושיים או על אנושיים במאורעות רגיליט ומעשים שבכל יום . בהדרגה רוכש הילד במשך חמש שנים ראשונות אלה ידיעות על קיום עולם אובייקטיבי ולומד לשחרר את תצפיותיו מן העיוותים של חשיבה פ...  To the book