על חופש הבחירה להיות אדם

על חופש הבחירה להיות אדמ המפגש עם ילד פגוע מעמת אותנו גם עם מידת האלימות הקיימת בכל אחד מאתנו : "הוא ( הילד הפגוע ) משחרר את הרע שבנו , " "הוא מוציא את השרים מהבטן , " אמרו אחדים מהנצפים . אך המגע עם ילד פגוע בוחן לא רק את גבולותיה של אהבת הורים לילדם או את גבולות האלימות שהם עלולים לנקוט כלפיו . מפגש זה חושף גם את הצורך של ההורים בקבלת ההכשר לנקוט אלימות כלפי הילד . להחלטה לדחות ילד פגוע קדמה החלטה להגדירו ' לא ארם , ' כאשר ההתייחסות לילד כאל 'לא אדם ' היא החוליה החשובה ביותר בשרשרת ההתייחסויות המובילה לנקיטת אלימות נגדו , בהיותה זו המספקת הכשר להמיתו . הנטייה להוציא את הפגוע מהתחום האנושי וכך לגזור עליו דין מוות באורח לגיטימי , אינה מוגבלת רק לילד הפגוע . ולכן , בריון הציבורי יש לדעתי להרחיב את היריעה ולדון באופן כללי בנטייה להגיב באלימות כלפי תופעות חריגות . הדיון בראיית הזולת כ ' לא אדם' חשוב במיוחד , הואיל וראייה כזו מעודדת ומצדיקה אלימות ואכזריות , גם , כלפי מיעוטים אתניים או לאומיים . ראינו שהן איש החברה הפרימיטיבית והן איש החברה המודרנית לסוגיה השונים , נזקק לתחושת סדר קוגניטיב...  To the book