|
|
על חופש המחשבה והוויכוח ^ ש לקוות שעברו הימים שבהם עוד היה צורך להגן על "חופש העיתונות" בתור אחת הערובות כנגד ממשל מושחת או רודני . אנו רשאים להניח שכיום לא יידרש שום נימוק נגד מתן היתר לבית מחוקקים או לרשות מבצעת , שאין להם אינטרס משותף עם העם , להכתיב לו את דעותיהם ולקבוע אילו תורות או אילו טיעונים יורשה לשמוע . סופרים קודמים לי הדגישו פן זה של השאלה לעתים כה קרובות ובהצלחה כה גדולה עד כי אין צורך לעמוד עליו במיוחד כאן . אף שהחוק של אנגליה בנושא העיתונות הוא כנוע היום כפי שהיה בימי בית טיודור , אין כמעט סכנה שיופעל הלכה למעשה נגד הוויכוח הפוליטי , אלא במהלך איזו בהלה זמנית , כאשר פחד התקוממות מוציא שרים ושופטים מכליהם *; ובכללו של דבר אין בארצות חוק מקום * אך נכתבו מילים אלו וכמו כדי לסתור אותן במפורש באו תביעות הממשלה נגד העיתונים משנת . 1858 אולם אותה התערבות לא נבונה בחופש הדיון הציבורי לא הניעה אותי לשנות ולו מילה אחת בגוף הכתוב , וכן לא החלישה כלל את השכנוע הפנימי שלי כי , להוציא רגעים של בהלה , חלף עידן השפטים והעונשים על דיון פוליטי בארצנו שלנו . שהרי , ראשית לכל , לחשוש שהממש...
To the book |
|
|