א מבוא

א מבוא נאלא ושא הוא עגום המסה "החירות כל הזאת כך למשנה האזרחית איננו מה בעלת " או שקרוי השם "החברתית "חירות המוטעה : " הרצון טבעה "ההכרח , " המנוגדת וגבולותיה הפילוסופי באופן של / ' השליטה שיכולה חברה להטיל בדין על הפרט . זו שאלה המוצגת לעתים רחוקות , וכמעט לעולם אינה נידונה במונחים כלליים , אך היא משפיעה עמוקות באמצעות נוכחותה החבויה על מחלוקותיו המעשיות של הדור , ואפשר שיכירו בה בקרוב בשאלתו החיונית של העתיד . היא כה רחוקה מלהיות חדשה עד שבמובן מסוים הריהי מפלגת את האנושות , כמעט מן התקופות הקדומות ביותר ; אך בשלב הקדמה שאליו נכנסו זה עתה החלקים המתורבתים יותר של המין האנושי , היא מופיעה בתנאים חדשים ומצריכה דיון שונה ויסודי יותר . המאבק בין חירות למרות הוא המאפיין הבולט ביותר באותם חלקי היסטוריה שאנו מכירים מן השלב המוקדם ביותר , בפרט בזו של יוון , רומא ואנגליה . אבל בזמנים עברו הייתה זו התמודדות בין נתינים , או כמה מעמדות של נתינים , לבין הממשל . החירות התפרשה כהגנה מפני רודנותם של השליטים המדיניים . השליטים נתפסו ( חוץ מאשר בכמה מממשלי העם של יוון ) כעומדים בהכרח בעמדת יריבות כנגד...  To the book