|
|
מס' 79 ל אחר יותר קביעות מתקנה השופטים קבועה לפרנסתם בכהונתם , . מה אין שאמרנו דבר שיכול ביחס לתרום לנשיא לעצמאותם , כוחו יפה באותה מידה גם כאן . במסלול הכללי של טבע האדם , שליטה על מחייתו של אדם משמעה שליטה על רצונו . ולעולם לא תהיה לנו תקווה לראות בפועל את מימוש ההפרדה הגמורה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת בכל מערכת שבה תלויה הראשונה במשאבים הכספיים שתעניק לה האחרונה מזמן לזמן . שוחריו הנאורים של הממשל הטוב בכל אחת מן המדינות ראו סיבה להצטער על כך שאין בחוקותיהן של המדינות אמצעי זהירות מדויקים ומפורשים לעניין זה . כמה מהן אכן הצהירו שמן הראוי להנהיג משכורות קבועות לשופטים , אבל בכמה מקרים למדנו מן הניסיון שביטויים כגון אלה אינם נחרצים די הצורך למנוע התחמקות מצד הרשות המחוקקת . מתברר כי יש צורך במשהו חותך וחד משמעי עוד יותר . לפיכך תוקן בתוכנית שהציעה הוועידה , ששופטי ארצות הברית "יקבלו , לעתים קבועות , שכר תמורת שירותיהם , ושכר זה לא יוקטן כל עוד הם משמשים בכהונותיהם . " בסך הכול הרי זו התקנה ההולמת ביותר שאפשר היה לנסח . ברור שהתנודות בערך הכסף ובמצב החברה מנעו כל אפשרות לקבוע בחוקה...
To the book |
|
|