|
|
מס ' 39 מאמר הקודם הגיעו לסופם הטיעונים שנועדו להקדים סקירה כנה של ^ ם' ו : תוכנית הממשל כפי שהציגה אותה הוועידה , ועכשיו אנו עוברים אפוא לעשיית החלק הזה שקיבלנו על עצמנו . השאלה הראשונה המתבקשת כאן היא אם צורתו של הממשל וצביונו צריכים להיות רפובליקניים צרופים . ברור בעליל , ששום צורת שלטון אחרת לא תתיישב עם רוח עמה של אמריקה ולא עם עקרונות היסוד של המהפכה , גם לא עם הנחישות אומרת הכבוד הממריצה את כל נאמני החירות לבסס את כל הניסויים המדיניים שלנו על כושרו של האדם לשלטון עצמי . אם יתברר אפוא שהתוכנית שהציעה הוועידה סוטה מן האופי הרפובליקני , יהיה על חסידיה להסתלק ממנה משום ששוב לא יוכלו ללמד עליה זכות . מה הם אפוא קווי האופי המובהקים של הצורה הרפובליקנית ? אם נבקש מענה על שאלה זו לא מתוך הסתמכות על עקרונות אלא בדרכם של מחברים מדיניים ליישם את המונח בחוקות של מדינות שונות , לעולם לא נמצא מענה משביע רצון . הולנד , שבה שום פרודה של המרות העליונה אינה שאובה מן העם , קנתה לה כמעט בפי כל את הכינוי רפובליקה . אותו תואר הוענק לוונציה , מקום שקבוצה קטנה של בני שושלות אצולה מחזיקה בשלטון אבסולוטי...
To the book |
|
|