[פרק שני] על שמירת המסדרים [של האצולה]

[ פרק שני ] על שמירת המסדרים [ של האצולה ] 985 שמירת המסדרים [ של האצולה ] ראשיתה ברגשי הקנאה שרווחו עוד בתקופה האלוהית ( לעיל הזכרנו את קנאתה של יונו , אלת הנישואין כדת , ([ 513 , 5111 והיא נועדה לוודא את ייחוס המשפחות כנגד שיתוף הנשים הנתעב . שמירה זו היא תכונה טבעית של המדינות האריסטוקרטיות , שתכליתן להגביל את החתונות ואת הירושות - וממילא את העושר , ודרכו את הכוח - למסדר האצילים בלבד . לכן רק בתקופה מאוחרת הופיעו בקרב האומות חוקי הצוואות ( טקיטוס מספר שאצל הגרמנים הקדמונים לא היו צוואות כלל [ גרמניה , כ ;([ ומסיבה זו ציוו האפורים , שומרי חירותם של אצילי ספרטה , לחנוק את המלך אגיס , שביקש להנהיג בעירם את חוקי הצוואות , כפי שכבר אמרנו במקום אחר . 16681 פרשני חוק "שנים עשר הלוחות" לא גילו אפוא חכמה יתרה , כשקבעו שמקום הסעיף "הפלבאים לא ישותפו בניכויים" [ 6531 הוא בלוח האחד עשר [ ולא כקודמיו , [ שהרי כל הזכויות האזרחיות , ציבוריות בפרטיות , נבעו מסעיף זה , וכולן הוגבלו למסדר האצילים . הזכויות הפרטיות היו נישואין , מרות האב , אישיות משפטית , יחסי קרבה מצד האב , השתייכות לבית אב , ירושות ...  To the book