[חלק שביעי] שלושה מיני משפטנות

[ חלק שביעי ] שלושה מיני משפטנות 937 שלושה מיני משפטנות הם , או שלושה מיני חכמה . 938 החכמה הראשונה הייתה אלוהית , וכפי שראינו לעיל נקראה " תיאולוגיה מיסטית" , 13811 הווי אומר : מדע הדיבורים האלוהיים , או מדע הבנת הרזים האלוהיים של הניבוי . היא הייתה מדע הניבוי בעזרת אותות וחכמה עממית כאחד , והיו בקיאים בה המשוררים התיאולוגים , החכמים הראשונים של העולם הפגני ; על שם תיאולוגיה מיסטית זו הם נקראו , mystae "פרשני האלים , " כפי שהורטיוס תרגם בחכמה רבה . לכן הפועל , interpretari "לפרש , " שימש לראשונה ובמובהק במשפטנות זו - מעין צורת משנה של , imerpatran כלומר : "להתמזג עם האבות / ' כי האלים נקראו בתחילה , patres "אבות , " כפי שהערנו לעיל . ( 4481 דנטה לבטח היה אומר , indiarsi דהיינו "להתמזג עם דעת האלוהים . " משפטנות זו העריכה את הצדק רק לפי אופיים הטקסי של הפולחנים האלוהיים , ומכאן נבעה אותה אמונה תפלה ומופרזת של הרומאים בדבר חשיבות המעשים בעלי התוקף החוקי , ובחוקיהם שרדו ביטויים כמו "נישואין צודקים" ו"צוואה צודקת , " המציינים את הנישואין ואת הצוואה "לפי טקס חגיגי . " 939 המשפטנות השנייה ה...  To the book