|
|
[ פרק יחיד ] על המוסר הפיוטי , ועל מקורן של מידות המוסר העממיות שהדת מלמדת באמצעות מוסד הנישואין 502 המטפיזיקה הפילוסופית נזקקת למושג האלוהות כדי למלא את משימתה הראשונה - להאיר את עיני השכל האנושי , הזקוק להיגיון כדי לעצב את מושכלותיו בבהירות ומתוך הבחנה רעיונית מדויקת ; ואחרי כן , בעזרת מושכלות אלו , היא יורדת ארצה לטהר את לב האדם באמצעות המוסר . בדומה לכך , המטפיזיקה של המשוררים הענקים , שנאבקו בתחילה בשמים בשם האתיאיזם , הכניעה אותם לבסוף באמצעות אימתו של יופיטר , לאחר שהם למדו להכירו כמי שמטיל עליהם את ברקיו . לא רק את הענקים הפיל יופיטר ארצה ; הוא הפיל גם את שכליהם איתם , שהרי הם דימו את יופיטר כישות מחרידה - לא בדרך המושכלות , כי טרם היו מסוגלים לחשיבה כזו , אלא בתחושותיהם , שאמנם היו כוזבות מצד התוכן אך היו אמיתיות במהותן ( זו הייתה צורת ההיגיון שתאמה את טבעם [ הגס ;([ ואותו דימוי הוליד לימים את המוסר הפיוטי והפך אותם ליראי שמים . ממצב טבעי זה השורר בעניינים האנושיים נבעה תכונה נצחית אחת : מחד גיסא , כדי להשתמש כיאות בידיעת האלוהים , חייבים השכלים להשפיל עצמם ארצה ; ומאידך גיסא ...
To the book |
|
|