פרק יח על הכבוד בארצות־הברית ובחברות דמוקרטיות

פרק יח על הכבוד בארצות הברית ובחברות דמוקרטיות דומה כאילו הבריות נוקטים שתי דרכים נבדלות מאוד בבואם להוציא משפט על מעשיהם של אנשים ; פעם הם דנים אותם על פי אותם מושגים פשוטים של טוב ורע הנפוצים בעולם , ופעם הם מעריכים אותם על פי כמה כללים מיוחדים מאוד הנפוצים רק בתקופה מסוימת בארץ מסוימת . לעתים קרובות יש שוני בין שתי אמות המידה הללו ; לפעמים הן מתנגשות , אך לעולם אין אחת מהן מזדהה כליל עם חברתה , גם אין היא מבטלת אותה כליל . בתקופות שבהן הכבוד מגיע לשיא עוצמתו , הוא חולש על רצונם של הבריות יותר מאשר על אמונתם ; ואפילו בעודם נכנעים לציוריו בלי היסוס ובלי תלונה , חשים הם בכל זאת , באיזה חוש עמום אך אדיר כוח , שקיים חוק כללי יותר , עתיק יותר וקדוש יותר , שלפעמים אין הם נשמעים לו אף על פי שאינם פוסקים מלהכיר בו . יש מעשים שנחשבו בעת ובעונה אחת תרומיים ופחותי כבוד ; דוגמה לכך הוא סירוב לצאת לדו קרב . אני סבור , שאפשר לתרץ את הזרויות האלה לאו דווקא בשרירות לבם של אי אלה אנשים ועמים , כפי שנהגו לתרצן עד עכשיו . . 1 לא תמיד משתמשים בצרפתית במילה כבוד [ honneur ] באותו מובן . ( א ) תחילה היא מ...  To the book