|
|
פרק ז השפעת הדמוקרטיה על השכר רוב הדברים שאמרתי קודם , כשדנתי במשרתים ובאדונים , יכולים לחול על האדונים והפועלים . ככל שממעטים להקפיד על כללי ההייררכיה החברתית , בשעה שהגדולים יורדים והקטנים עולים וגם העוני גם העושר שוב אינם עוברים בירושה , רואים אנו איר מיום ליום מצטמצם המרחק שהפריד להלכה ולמעשה כאחד בין הפועל לאדון . הפועל מיטיב יותר להעריר את זכויותיו , את עתידו ואת עצמו ; הוא מתמלא שאיפות חדשות ורצונות חדשים , וצרכים חדשים מציקים לו . בכל עת ובכל שעה הוא מסתכל בכליון עיניים ברווחיו של מעבידו ; מתור רצון לזכות בחלק מהם הוא מתאמץ להשיג מחיר גבוה יותר בעד עבודתו , ולבסוף הוא מצליח בכר כדרר כלל . בארצות דמוקרטיות , כמו גם במקומות אחרים , רוב מפעלי החרושת מנוהלים בהשקעה מועטה בידי אנשים שמצד עושרם והשכלתם אין רמתם עולה כלל על הרמה הרגילה של עובדיהם . יזמי חרושת אלו רבים הם מאוד ; באינטרסים שלהם הם נבדלים זה מזה ; לא בנקל יוכלו אפוא להגיע להבנה ביניהם ולתאם את מאמציהם . מצד שני , כמעט לכל הפועלים יש אי אלה משאבים מובטחים המאפשרים להם למנוע את שירותם שעה שאין מעבידיהם מגלים כל רצון לתת לה...
To the book |
|
|