|
|
פרק טו איך לפעמים האמונות הדתיות מכוונות את נפשם של האמריקנים להנאות שאינן גשמיות כאשר מגיע בארצות הברית יומו השביעי של כל שבוע , דומה כאילו חיי הסחר והעמל של האומה נפסקים ; כל הרעשים נאלמים דום . שלווה עמוקה , או בעצם כעין התכנסות חגיגית פנימה , באה לאחר המרקחה של ימי החול ; הדעת מתיישבת , והנפש חוזרת להתבונן בעצמה . ביום הזה , השווקים ההומים שוממים מאדם ; כל אזרח הולך , בלוויית ילדיו , לכנסייה , ושם הוא מאזין לדיבורים משונים , שלכאורה אינם מכוונים לאוזנו . מספרים לו על פגעים רבים מספור שסיבתם גאווה ותאוות בצע ; מזכירים לו את הצורך לבלום את תשוקותיו , את ההנאות הנעלות יותר שהן נחלת המידות הטובות בלבד , ואת האושר האמיתי המתלווה לכך . בשובו הביתה , אין הוא חוזר אל פנקסי החשבונות של בית מסחרו אלא הוא פותח את ספר כתבי הקודש ; שם הוא מוצא תיאורים נשגבים ומרעישי לב של גדולת הבורא וטובו , של התפארת שאין לה שיעור אשר למעשי ידיו של אלוהים , ושל ייעודו הרם של האדם , חובותיו , וזכויותיו לחיי העולם הבא . כך האמריקני גונב לפרקים שעה אחת מעצמו , מתנתק לשעה קלה מיצרי הלב הפעוטים המסעירים את חייו ומן...
To the book |
|
|