פרק יא באיזו רוח האמריקנים מטפחים את האומנויות

פרק יא באיזו רוח האמריקנים מטפחים את האומנויות נדמה לי שאהיה כמבטל את זמנם של הקוראים ואת זמני שלי אם אטרח להוכיח , איך הבינוניות הכללית של הנכסים , העדרם של מותרות , השאיפה הכללית לרווחה והמאמצים המתמידים שבהם כל אדם משתדל להשיגה , משליטים בלב האדם את חיבת המועיל על חשבון אהבת היפה . אומות דמוקרטיות , שבתוכן קיימים כל הדברים האלה , תשקודנה אפוא על האומנויות המסייעות להקל את החיים ותעדפנה אותן על אלו שמטרתן לייפותם . מכוח ההרגל תבכרנה את המועיל על היפה , ותדרושנה מן היפה להיות מועיל . אבל אומר אני לעשות צעד אחד נוסף , ולשרטט עוד תכונות אחדות נוסף על הראשונה . מנהג הוא בעולם שבתקופות של זכויות יתר , העיסוק בכל אומנות כמעט אף הוא נעשה זכות יתר , וכל משלח יד הוא רשות בפני עצמה שלא כל אדם רשאי להיכנס לתחומה . ואפילו כאשר החרושת חופשייה , הרי מעט מעט האופי השוקט על השמרים , שהוא מטבען של חברות אריסטוקרטיות , מביא לידי כר שכל העוסקים באותה מלאכה נעשים מעמד אחד ומיוחד , הכולל תמיד את אותן המשפחות שבניהן כולם מכירים זה את זה , ועד מהרה מתפתחת בו דעת קהל משלו ומעין גאווה קיבוצית . במעמד יצרני מ...  To the book