פרק ו שוב בציון

פרק ו שוב בציון כאשר בתחילת האביב של 1967 החלטתי לרכז ולסדר את מחשבותיי בשאלת האמונה , שאלה אשר השואה באירופה העלתה אותה , לא יכולתי לצפות מראש כי כאשר אגיע לסוף משימתי זו יכסה את שמי הקיום היהודי איום נורא בתוצאותיו אפילו מאושוויץ עצמה : מדינות ערב החליטו למחוק את מדינת ישראל הקטנה מן העולם . גם את האיום הזה בכל חומרתו לא היה אפשר לצפות מראש , אבל את העובדה שהחזות המפחידה של הכחדה , אולי סופית , תסתיים בגאולה משחררת , בשיבה מופלאה של עם ישראל אל ארץ ציון וירושלים במסגרת האפשרויות ההיסטוריות - לא היה אפשר לחזות מראש גם בעזרת הדמיון הפרוע ביותר . פתחנו את דיוננו בבעיות התיאולוגיות והדתיות שנוצרו בעקבות השעה הקודרת ביותר בתולדות הגלות של עם ישראל . משסיימנו את משימתנו עמדנו על מפתנה של השעה הנפלאה ביותר מאז תחילת תקופת הגלות , שעה שאלוהים העניק לעם ישראל ברחמיו הלא צפויים . אלא שכאן מתעוררת שאלה : מה משמע " אלוהים העניק ? " האם באמת האל המסתתר של עם ישראל - כלשונו של הנביא ישעיהו - הוא שפעל כאן כאל גואל ? איך צריך לראות את המאורעות של מלחמת ששת הימים ואת תוצאותיה בהקשר של העמדה שניסינו ל...  To the book