פרק ז המוחלט לעומת אלוהים

פרק ז המוחלט לעומת אלוהים רק תכונות הייחוס של אלוהים מעניינות באמת את הדת . בכל זאת עלינו להסביר כיצד ניתן להעלות על הדעת תכונות כאלה . האמנם הישות העליונה נתונה לרגשות ? האין האהבה , החסד והמשפט אלא תבניות אנתרופומורפיות הנכפות על המוחלט ? אם אלוהים מסוגל לרגשות , חזקה עליו שהוא נתון גם לשינוי ; אך הרי המוחלט והאינסוף אמורים להיות בלתי ניתנים לשינוי . אל לנו להיכנס בעובי הקורה בשאלות אלו , שכבר נבחנו לפניי ולפנים בתולדות הפילוסופיה של הדת . אלא שהפתרונות שהוצעו לבעיית התכונות היו כנראה בגדר ביטול זמן , שכן רוב הפילוסופים התייחסו לתסמינים ולא למחלה עצמה . הרי הבעיה אינה באמת האם אלוהים מסוגל לרגשות או האם מהותו ניתנת לתפיסה בשכל שהוא סופי . הבעיה היא קיומה של סתירה אמיתית בין תפיסת האלוהים לתפיסת המוחלט . אלוהים נתפס בזיקה לעולם . בדת , הוא ניצב מול האדם ; הוא סובייקט - ולעתים אובייקט - עבור האדם . אל אלוהים צריך להתוודע בדרך כלשהי , שאלמלא כן לא יתאפשר המפגש . מכאן שחייבות להיות לו תכונות . המוחלט , לעומתו , הוא עקרון האחדות הגבוה ביותה הוא חובק כל ועצמאי לחלוטין , ועומד מחוץ לכל יחסי...  To the book