|
|
אהרן דוד גורדון : רע יוןה ע בודהורעי וןהלא ומי ות » לאבי מורי עובד אדמתו במרחביה . גזירת שתיקה גזר עלינו אהרן דוד גורדון . ב"צוואתו" נמצא כתוב י "בני אדם רוצים לכבד את ההולך ולא ישוב . אבל הרי הם צריכים להביא בחשבון , כי זה שהלך איננו עוד . כל מה שהיה 'הוא' עבר אל בית היוצר , או בית היצירה העולמי , ונכנס בצרופים וביחסים כאלה שאין לנשארים בחיים תפיסה בהם , לפניהם סוד עולמי , והם צריכים להתיחס אליו כאל סוד עולמי . ואם הם רוצים לכבדו , אין לו כבוד אלא בשתיקה . יתיחד לו כל אחד בפנתו , בסתר נשמתו , יהרהר או יבכה ב'מסתרים' על גורלו של ההולך ועל גורל האדם בכלל . האם זה לא די " ? צוואה לא ניתנה לחילול , רצונו של א . ד . גורדון — גזירה לנו . אין אנו באים ל"כבדו . " ללמוד אנו באים . על שני עיקרים במשנתו עלינו לעמוד / על רעיון העבודה ורעיון הלאומיות . " האדם צריך להיות חדש , כל אדם — יחס חדש אל העולם , כאילו הוא האדם הראשון . המדעים , הדעות והמחשבות , יצירות הרוח — כאילו לא היו ולא נבראו . כל אדם — אדם חדש , עולם חדש , — אז גם החיים חדשים . באין שמים חדשים — אין ארץ חדשה , באין חיי עולם חדשים — א...
To the book |
|
|