משה מנדלסזון : ק"נ לפטירתו ( 1 936 — 1 786 ) א לא היה חלקו עם הענקים בעולם המחשבה . שליח נאמן היה להשקפת עולם , שמצאה מצפה למנסח , לעורך ול"מסגנן . " ומשדבקה בו השקפת עולם זו , נראה שכאילו אין להפריד בינה ובינו , ואלמלי לא קם לה —לא היתה זוכה למנסח כהלכה , למציב גבולות וחותם . לא מנדלסזון הפילוסוף ולא משה איש דסוי הישראלי יש בהם מאותו " לוז השדרה" השומר — ולא דרך חניטה — על חושבים ויוצרים משיני הזמן , מחזירם לתחיה אף לאחר שהתפתחות המחשבה חתמה את גזר דינם . מפעלו הפילוסופי ניתן לשעתו . כשנכנס לעולם הפילוסופיה הגרמנית , מצא את האסכולה של לייבניץ וולף שולטת בה . תלמידי לייבניץ פירשו ו"עיבדו" את תורת המונדולוגיה של רבם , עד שהתאימוה לצרכי שעתם . אחרי מות כריםטיאן וולף , " רבה של גרמניה , " קם באותה מדינה דור של "פופולאר פילוסופים , " שפיתחו את האידיאליזם הלייבניציני בכיוונו של רציונליזם מפשר התומד יתדותיו בשכל האדם ה"בריא . " בכוח ה"הרמוניה הקבועה מראש" הרבו להטיף לטשטוש ניגודים בכמה מתחומי הרוח —טשטוש שהוא בעוכרי כל השקפת עולם וכל תרבות בכל שעה . רבם של "אפיגונים" אלה בעיר הבירה של פרוסיה...
To the book