|
|
בעית ההגשמה לרם"ג ולרמב"ם א . הגשמת אלוה עתיקת ימימ היא , ואינה מיוחדת אך ורק לבני ^ ם , כדעת כמה חוקרים . אין לך דת בעולם שתהא בת חורין גמורה מבת לויתה זו . כל דת נלחמה בה , ובכולן קנתה שביתה , אם מרובה ואם מועטה . לפילוסופי דת רבים היתה מוקצה מחמת חלול עצם תפיסת הדת , והמוני מאמינים בכל אומה ולשון נגררו אחרי הגשמה זו , אם בשלמותה ואם לשעורים , אנשי המחשבה וקנאי השכל כילו חכמתם בתמימים הנלהבים הללו , והאחרונים ראו את הראשונים והם בני בלי דת . מימות כסנופנס איש אלאה נלחמו הפילוסופים — בין הללו שחתרו אל התאמת הדת עם החכמה או החכמה עם הדת ובין הללו שחיו רחוקים מדרכים אלה כל עיקר — במושכל ההגשמה הכרוך בתפיסת הדת כמות שהיא חיה בלבות "המון בני אדם , " מהם גם שהפכו אותו מקרא שבבריאת האדם על פיו וגרסו : ויברא האדם את אלהיו בצלמו . לפרסום-עולם זכו דבריו של כסנופנס על השור והסוס שהיו צרים את צורת אלוה בצלמם אילו ניתן להם כח הציור ועצוב הדמות . ולא הוא לבדו , כמה אנשי עיון ואמונה השמיעו דברי לעג מעין אלה על האדם החוזה את אלהיו מבשרו . וכך אנו מוצאים , לדוגמא , את האימאם אבו ג'עפר אל בקיר , שהמ...
To the book |
|
|