|
|
עם ההולך ומת א . כמה דמויות לו לישראל בעולם , ודמות אחת לו לישראל בישראל י דמותו של שכיב מרע שאין שכיב מרעיותו פוסקת עולמית . מבחינת החוץ ראה ישראל רוב ימיו את עצמו והוא כבשה דלה נרדפת על צוארה , רודפיה כל אריה משבעים האריות , כל כלב חצוף בעולם זה רב כלבים וחוצפה אין קץ . ראייה זו באה על עיצובה גם בשיר העם ובמשליו , בתוכחתם של מוכיחים , בקישוטיהם ציוריהם של כמה אנשי עין בבית שהעזו ועברו על "לא תעשה לך ... וכל תמונה , כשאותו לא תעשה עמד בכל תקפו בישראל . ויש שאותה כבשה נרדפת הפכה והיתה לאיל שחוף ודקיק עצמות , מעין זכר לאיל הקדומים שזכה ומילא את מקומו של השני באבות העולם לעקידה . ומבחינת ביתו כאילו הולד ישראל ועובר מן העולם מששת ימי בראשיתו — וללא הפוגה , יעוד הקץ , קץ עולם שאין אחריו תקומה , התחיל מרחף על ראשו והוא טרם יהיה עם , במדבר נדודיו , עם מצעדותיו הראשונות ליישובו של עולם . עתים דומה עלינו כאילו קדם קצו לראשיתו , או זה וזו באו כאחד . מפגישתו הראשונה של אדון הנביאים עם צאן מרעיתו ואילך , מן פרשת התוכחה בספר דברים שאין כמותה לשגב ולאכזריות עד למשא רעמו של משורר הזעם ואיש התוכחה...
To the book |
|
|