הערות

הערות א . ישעיהו ליבוביץ ניסה לבטל מרחב זה מכול וכול , להתכחש לו ולחיות כאילו כל כולה של דתיותו מתרחשת במרחב הראשון . מי שהכיר אותו וחש את עוצמת אמונתו . לא יכול שלא לחוש עד כמה לא הצליחה התכחשות זו לבטל את כמיהתו העזה והאמיתית לקרבת האל ולבטחה שהיא משרה על האדם . ב . אני חב תודה למורי ועמיתי שלום רוזנברג , שבעת דיון אקדמי על תפיסה זו של רוזנצוויג הקשה קושיה שאיני חדל להתמודד אתה . רוזנצוויג יישם את השקפתו על שאלת היחס בין הנצרות ליהדות בלבד . אני ביקשתי להציע , בדבריי בדיון האקדמי , שהדיון האפיסטמולוגי של רוזנצוויג מניח יסוד לתפיסה רחבה בהרבה , העשויה לכלול חוויות אמונה שונות במסגרתה של אותה דת כמו גם בדתות רבות נוספות . על כך הקשה רוזנברג לאמור : מהו גבולו של פלורליזם לא רלטיביסטי זה , מתי חדל השכנוע העצמי של אדם להיות ביטוי לאמת אלוהית ונעשה שקר . בלא שיהיה מקום ברור למושגי השקר , הטעות ותעיית הדרך , לא תהיה משמעות לטענה שפלורליזם זה הוא לא רלטיביסטי . התמודדותי עם קושיה זו לא מוצתה עדיין , לא במישור העיוני האקדמי ולא במישור האישי הקיומי . כול שאני יודע הוא שיש שקר , שאפשר שאדם יאמי...  To the book