מתנשלים פעם אחת בחודש בערך , עד הגיעם לבגרות . כבוגרים הם מתנשלים 6-3 פעמים בשנה ; תדירות ההתנשלות בחורף קטנה מזו שבקיץ . הצעירים המגיחים מכיס הדגירה מהווים את רוב האוכלוסייה . תוך כחודש ימים מתים רבים מהם וכך עולה שיעור הבוגרים : אלה מהווים כדי 0 ו אחוז מכלל האוכלוסייה . גורמי התמותה הם אקלימיים : גשמים ושטפונות מצד אחד , או בצורת ויובש מצד שני . השווה רגלאים נטרפים בעיקר על ידי פרוקי רגליים כגון עכבישים , עכשובים ועקרבים . אויביו העיקריים של טחבן המדבר הם עכשובים , נדלים ועקרבים בני המין עכ 7 > צהוב ; ° כדרורית החורש נטרפת על ידי העב ; ד השחום . טורפים נוספים הם חיפושיות רצות או חולייתניים , כגון קרפדות , לטאות וציפורים . הגנה מסוימת מפני טריפה מעניקות לחלק מן הטחביות בלוטות המפיצות ריח דוחה המצויות בכסות הגוף . התנודות בממדי האוכלוסייה אינן גדולות , לרוב , אם כי בארץ הן חריפות למדי ; ייתכן שסיבת התנודות נעוצה בשינויים הקיצוניים במשטר המשקעים בארץ . בארץ יש תופעה יוצאת דופן של קיום חיי משפחה בקרב השווה רגלאים . בטחבן המדבר , חופרים שני בני הזוג יחד מחילה בחודשי האביב ; שם הם מגדלים א...
To the book