|
|
הפעוט למן העריםה ענוג הייתי וחלוש . בעודני ילד רך כבר הצטיינתי ברוב עירנות בפיתוח כמה מכוחותי ונטיותי . אולם בה בשעה שלבי היה פתוח לרווחה לעניינים ולנושאים מיוחדים , הרי באותה מידה הקדמתי להסיח דעת ולהקל ראש בכל דבר שלא היה קשור קשר של חיות בנושאי שעשועי בני יומם . כל שפנה אל רגש לבבי , נפשי נפתחה לקראתו תמיד עד מהרה בחום . רישומם של הדברים הללו נחקק בכל מקרה ומקרה העמק בנפשי , ונתחזק בקרבי לפעמים תכופות מאוד על נקלה עד לבלי הימחות . ברם' עניינים אחרים , שסמוך להופעתם חייבו תשומת לב רצינית' אף מתמידה ומיושבת לצורך ההתבוננות והחקירה בהם , אם כי יכלו להיות חשובים בשבילי ולתת חלקם לעיצוב דמותי , אך לעתים רחוקות עשו בי רושם כה כביר . אדרבה , הלא דבר הוא , שכל אשר פנה אל רגש לבבי , םוגג לפעמים תכופות וקל מהרה רישומו של מה שצריך היה להצליל מוחי ולהפ עימו לפעלתנות יוצרת . כוח המדמה שבי נגלה עלי כבר בשחרותי ככוח מכריע , והיה למפגע לי בהכשרת רוחי ותבונת כפי לכל דבר אשר לבי לא נמשך אחריו ביותר . אודה ולא אבוש , כבר מקדמת ילדותי שוגה הייתי לעתים תכיפות בעניינים מן הסוג האחרון' בסילוק הדעת , בפיז...
To the book |
|
|